I Want to Summarize it Again We think that I can express it better to be silent is not an option that they seriously weigh concerning us I’m simply here and can kiss the sea-shore like a wave I feel carried on never-cresting waters and even if we’re all frothing they are not really interested in what I or we have to say and therefore we want for me to articulate it better that is to say, gently, so they won’t throw us out of the classroom I was left with one thing in my heart and one thing in my heart like a stone skipping on water once, twice maybe even thrice and on all fours I fall and beg let me let me say that it is bad unquestionably bad here inside like the prickly pear that I was supposed to be before we decided that it should be I the spokesman and the minister of foreign affairs veiling my face yet gently moving the lips .closing in on words | אֲנִי רוֹצֶה לְסַכֵּם אֶת זֶה שׁוּב: אֲנַחְנוּ חוֹשְׁבִים שֶׁאֲנִי יָכוֹל לְבַטֵּא אֶת זֶה טוֹב יוֹתֵר לִשְׁתֹּק זוֹ לֹא אֶפְשָׁרוּת שֶׁהֵם בֶּאֱמֶת שׁוֹקְלִים לְגַבֵּינוּ אֲנִי פָּשׁוּט פֹּה יָכֹל לִהְיוֹת נוֹשֵׁק לִשְׂפַת הַיָּם כְּמוֹ גַּל אֲנִי מַרְגִּישׁ נִשָּׂא לְלֹא קֶצֶף וְגַם אִם אֲנַחְנוּ מְלֵאִים קֶצֶף הֵם לֹא מַמָּשׁ מְעֻנְיָנִים בִּדְבָרִי בִּדְבָרֵינוּ וְלָכֵן אֲנַחְנוּ רוֹצִים שֶׁאֲנִי אֲבַטֵּא אֶת זֶה יוֹתֵר טוֹב כְּלוֹמַר בַּעֲדִינוּת כְּדֵי שֶׁלֹּא יוֹצִיאוּ אֶת כֻּלָּנוּ אֶל מִחוּץ לַכִּתָּה נוֹתַרְתִּי עִם דָּבָר אֶחָד בְּלֵב וְדָבָר אֶחָד בַּלֵּב כְּמוֹ אֶבֶן מְקַפֶּצֶת עַל הַמַּיִם אַחַת שְׁתַּיִם אוּלַי שָׁלוֹשׁ עַל אַרְבַּע אֲנִי אֶפֹּל אֶתְחַנֵּן תְּנוּ לִי תְּנוּ לִי לוֹמַר אֶת זֶה רַע מַמָּשׁ רַע כָּכָה בִּפְנִים כְּמוֹ צַבָּר שֶׁאָמוּר הָיִיתִי לִהְיוֹת לִפְנֵי שֶׁהֶחְלַטְנוּ שֶׁאֲנִי אֶהְיֶה זֶה הַדּוֹבֵר וְשַׂר חוּץ מַחְבִּיא פָּנִים וּמְדוֹבֵב שְׂפָתַיִם סוֹגְרוֹת מִלִּים. |
מתוך: חיים א. רכניצר משירי הגלות השלישית, (ככמל, ירושלים: 2014), עמ' 6
(From: Haim O. Rechnitzer, Poems of the Third Exile, (Carmel. Jerusalem: 2014, p. 6