לאליס

לאָלִיס

יֵשׁ לִי מִלִּים מִכָּל הַשְּׁטֶעטְל בַּתַּרְמִיל אִם אֶרְצֶה

אֲדַבֵּר מִכָּאן לְשָׁם וְחָזְרָה עַל פַּסִּים לְאֹרֶךְ כָּל הַמַּדָּפִים בַּחֲדַר הָעֲבוֹדָה

וּשְׁטִיחֵי הַסָּלוֹן וְיֵשׁ גַּם הוֹתֵר בִּכְדֵי לְטַפֵּס בְּמַעֲלֵה הַשֻּׁלְחָן

שֶׁל הָאֲרוּחָה הַזּוֹ שֶׁאַתְּ אוֹמֶרֶת שֶׁהִיא בְּוַדַּאי כְּבָר מְסַפֶּקֶת

וְאֶפְשָׁר לָתֵת גַּם לַאֲחֵרִים דְּבַר מָה לוֹמַר אוּלַי

לְשִׁכְמוֹתַיִךְ אֲבָל אֲנִי יָכוֹל לֶאֱכֹל כָּאן עוֹד לְפָחוֹת מִשְׁפָּט אוֹ שְׁנַיִם אוֹ שְׁלוֹשָׁה

כַּמָּה שֶׁאֲנִי רוֹצֶה, הוֹ, וַאֲנִי רוֹצֶה גַּם מֵהַדָּג הַזֶּה שֶׁפּוֹעֶה מוּלִי עִם עַיִן אַחַת כְּמוֹ קוֹרֵץ

עַל הַצְלָחַת פּלוּם פּלוּם בְּמִין נִימוּס שֶׁכָּזֶה אַתְּ חוֹשֶׁבֶת שֶׁיֵּשׁ עַכְשָׁו זְמַן

לַנִּימוּסִים אַחַת שְׁתַּיִם מָה שֶׁלֹּא נֶאֱמַר כְּבָר לֹא יֹאמְרוּ

וּפִתְאוֹם טַעַם אֲדָמָה בַּפֶּה אָז מָה שֶׁלֹּא נֹאכַל אֵיזֶה עָנָו בִּשְׁמוֹ שֶׁל מוישה וְתִרְאִי אִם מִישֶׁהוּ

כָּאן עוֹד יַטִּיף לִי עַל גֶ'נְדֶּר אוֹ מַשֶּׁהוּ, הֲרֵי אֲנִי מְדַבֵּר גַּם בִּשְׁמָהּ

שֶׁל מִרְיָם וְשֶׁלֹּא לְדַבֵּר עַל אַדֶלָה וחנַהלֶה וְאֶת דוֹבֶלֶה שֶׁהָיָה קוֹמוּנִיסְט אֲנִי

מְזַמֵּן לֹא רַק לְכָל מִשְׁתֶּה,  אֶלָּא גַּם בְּאָמֶרִיקָה בִּמְיֻחָד כָּאן בְּאָמֶרִיקָה, לוּ הָיָה רוֹאֶה אוֹתָנוּ כָּאן

אֲנִי מִתְפַּלֵּץ. הוֹ, אֶת מִי אֲנִי מְרַמֶּה. טוֹב לִי כָּאן שֶׁהַבַּיִת מְלֵא כְּלֵי חַשְׁמַל בְּסָבְּרְבּיָה

אֲבָל בְּכָל זֹאת מִלֵּילָם לֹא יִגָּמְרוּ לִי, יָרַשְׁתִּי אֶת שֶׁל כָּל הַדּוֹדִים וְהַדּוֹדוֹת מִלִּיָד לְבְוֹב

אָז אֲנִי לֹא חוֹסֵךְ, רַק לֹא הוֹלֵךְ רָכִיל אֲבָל כֵּן בְּעַמְּךָ, כֵּן בְּעַמְּךָ עַד שֶׁיֶּאֶדְמוּ לָהֶם כָּאן הָאָזְנַיִם

כְּאִלּוּ הַיַּבֶּשֶׁת הַזּוֹ כֻּלָּהּ הָיְתָה לִנְזִיד עֲדָשִׁים אֶחָד גָּדוֹל, אַךְ הַס, מָה טוּבוֹ, מָה טֹבוּ אֹהָלֶיךָ

עָמֶרִיקֶה.

חיים א. רכניצר (2019)