האיש בירח

האיש בַּירח

יֶשְׁנָם אֵלּוּ הַמְסַפְּרִים עוֹד וְעוֹד

עַל הָאִישׁ בַּיָּרֵחַ וַאֲנִי לֹא

רְאִיתִיו מֵעוֹלָם עַד עוֹלָם

הָיָה הוּא בְּשִׁירֵי אֲחֵרִים

פָּחֲדוּ הָאֲחֵרִים

צִיְּרוּ שָׁם בַּסְּפָרִים

הָאֲחֵרִים

וַאֲנִי רָאִיתִי

אוֹתָהּ

כְּשֶׁהָיְתָה לְבָנָה וְאָהַבְתִּי

אוֹתָהּ

כְּשֶׁהָיְתָה מִתְעַגֶּלֶת וְטוֹפַחַת וּמַצְהִיבָה

כְּבֵדָה מְדַדָּה מֵרֶגֶל לְרֶגֶל וּבִזְרִיחָתָהּ הָרַכָּה

יֶלֶד נָתְנָה

אֲנִי נִשְׁבָּע בַּיָּרֵחַ

לִי

נִתְעַבְּרָה

וְנֶחְסֶרֶת

וְנֶעֱלֶמֶת.

[חיים א. רכניצר, מתוך "קידוש לבנה", משירי הגלות השלישית, ירושלים: כרמל תשע"ד 2014. עמ' 83.]