לך תהילה דומיה

לך תהילה דומיה

שֶׁקֶט מְדֻמֶּה כְּבָר נֶאֱמָר עָלֶךָ לְבָרֵר

דָּבָר וְדִבּוּר זֶה דַּרְדַּר אַחֵר.

שַׁלְוָה כְּיָם שָׁקֵט אַחַר הַסַּעַר נֶאֱמָר

כְּבָר שִׂמְלַת אַדְוַת גַּלִּים מְרַקְּדוֹת וַלְס

אֶל הָרוּחַ אוֹ אֲנִי שׁוֹקֵט כְּשִׁבֹּלֶת

הַשּׁוּעָל רָץ בַּקָּמָה

אַךְ זוֹ גַּם מְעַרְבֹּלֶת אֵשׁ

וְגַם בְּעָרְמָה אֲנִי

אוֹמֵר עָלֶיךָ שֶׁאַתָּה

עִנְבָּל תָּלוּשׁ מֵהַפַּעֲמוֹן אֲנִי

אוֹמֵר לְךָ הוּא

וְאוֹמֵר אֵינוֹ

מַטֶּה לֹא מַעֲרוֹךְ וְלֹא עֱלִי

קָצָר לְזֶה, מְעֻגָּל לְזֶה וְכָבֵד, כָּבֵד

לְמַכְתְּשִׁי

דֹּם

שְׂפָתַי

כֻּלּוֹ

עָלַי.

[מתוך: חיים א. רכניצר שבלת, (ירושלים 2015) מחזור השירים "סרנדות אליךָ" עמ' 24.]