*
לֹא לוֹמַר אֱלֹהִים וְלֹא לְדַבֵּר בְּשֵׁם
יַעֲקֹב אוֹ אָבוֹת אֲחֵרִים, וְכֵן, כֵּן לִשְׁרוֹת עִם מַלְאָכִים אַךְ לֹא
לִשְׁלוֹחַ אֲחֵרִים לְפָנַי. אִם עֵשָֹו אָז עֵשָׂו.
וְלֹא לִגְאוֹל אִמָּהוֹת גַּם לֹא לְהָטִיל חֵטְא אָבוֹת עַל בָּנִים
וּבְעִקָּר לֹא לִגְנֹב מַיִם וּפְסוּקִים לֹא יִמְתָּקוּ
שְׂפָתַיִם כְּמוֹ דְּבַשׁ נִדְבָּקוֹת אֲלֵיהֶן הַמְּגִלּוֹת וְכֵן לִטְעֹם אַךְ
לֹא לַעֲנוֹת לְךָ מָה אֲנִי רוֹאֶה וְכֵן לִשְׁכַּב עַל הַצַּד וְלִסְבֹּל אַךְ לֹא בְּסִבְלָם
אֶלָּא בְּסִבְלִי שֶׁלִּי וְהַיְּלָדִים הֵם שֶׁלִּי וְרוּחָמָה תָּמִיד רוּחָמָה, הִיא פֹּה וְהִיא
יָפָה וּלְעִתִּים לֹא יָפָה וּבִכְלָל לֹא לְהַשְׁווֹת דָּבָר
אֶל דָּבָר וְכֵן, כֵּן לִדְּבּוֹר אוֹתוֹ עַל אוֹפַנָּיו וְאִם הוּא מִתְעַקֵּשׁ
לִפְרֹץ בְּתוֹכִי אָז אֶקְרָא לְךָ אַתָּה וְלֹא אֲדוֹנִי כִּי כָּכָה
לֹא נוֹהֲגִים בִּידִידִים, הֲשָׁמַעְתָּ לָאַחֲרוֹנָה שִׁירֵי דּוֹדִים?
[מתוך: חיים א. רכניצר משירי הגלות השלישית (ירושלים: 2014) עמ' 62.]